Uncategorized

תופסים טרמפ על העצב הלאומי

זמן זה של המלחמה מביא עמו הקצנת התנהגויות ויצירת אנשים "דיכאוניים" ו"חרדים" חדשים בשוק. לפעמים העצב שמסביבנו נותן לנו לגיטימציה לעצב העצמי -שהיה קיים שם קודם אך ככל הנראה דאגנו להסתיר אותו מעצמנו ומהעולם. מה הגבול בין לתת מקום לכל הרגשות- משהו שהוא הכרחי ומיטיב, לבין לתפוס טרמפ על מה שקורה ומעין "לחגוג" ולתת לעצמנו

תופסים טרמפ על העצב הלאומי Read More »

המוח שלי משקר לי

האם אני חרא או שאני מדהימה המהירות שאנחנו עוברים ממחשבות ורגשות טובים לגבי עצמנו לשיפוט וביקורת על עצמנו פשוט מרתקת. מדהים לראות איך יש לנו מחשבון פנימי עם באג רציני של הטייה שלילית. מחשבון שלרוב נותן משקל הרבה יותר גדול לבאסה. קל לנו לחשוב שלאנשים אחרים יותר קל. אבל האמת, כולנו מתמודדים עם אותם שדים

המוח שלי משקר לי Read More »

להיות אני (בדייט) או לא אני?

להיות אני או לא להיות אני, זו השאלה. אנחנו רוצים להיות אותנטים ולהביא את עצמנו כפי שאנחנו מול בן אדם חדש שאנחנו יוצאים איתו. אבל מצד שני זה קשה להבין מה מעצמנו בדיוק להציג, מתי ואיך. לכולם נמאס מדייטים שבלונים משעממים שחוזרים על עצמם לכולנו נמאס להתאכזב שוב ושוב וכולנו רוצים להכיר באמת את מי

להיות אני (בדייט) או לא אני? Read More »

אותנטיות טיפולית

כמה התקדמנו מאז ימי פרויד אי שם בתחילת המאה ה20, היום מטפלים שהם אינם פסיכודינמים עשויים להיות נגישים ופגיעים הרבה יותר מול מטופליהם וזאת כיוון שהיום מבקשי הטיפול מבקשים יותר אותנטיות בדינמיקה הטיפולית. זה שם אותנו המטפלים בקונפליקט. מצד אחד אנחנו צריכים לשמור על תדמיתנו ומצד שני מתבקשים להביא עוד כנות וחשיפה אל תוך הטיפול.

אותנטיות טיפולית Read More »

Scroll to Top
גלילה למעלה

התחברות

דילוג לתוכן