הבלוג שלי

כל יום זה סוף שנה

למה כולם מחכים לסוף שנה לעשות סיכומים והחלטות? מה ישתנה הלילה הזה מכל הלילות? האינטרנט מלא בכתבות ופוסטים של חשבונות נפש. אני מדפדפת בניהם ומגחכת לעצמי. “השנה אני אפסיק לעשן” “השנה אלמד

רווקה בכבוד/ליגד גרנית פורת

למה אנחנו סובלות את כל החרא הזה? הייתי רוצה אחת ולתמיד להבין אתכן, במקום להתעצבן כל פעם מחדש פשוט להבין. הייתי רוצה לפשט את כל הנושא, ללא ללכת לנטייה הטבעית שלי של

סמרטוט אישה

הכי אני אוהבת את הנשמות הטובות. את הנשים הנחמדות טובות הלב והנפש שמקבלות כאפות מהחיים. אני הכי אוהבת שהן מגיעות אלי לטיפול. יושבות מולי ושואלות את עצמן למה ואיך, איך יכול להיות

להיות קורבן

“זאת קריאה אחרונה לכל נוסעי טיסת 666 של אלעל לגהנום. הקורבנות מבקשים להגיע אל השער מידית! ” כן אני מתכוונת גם אליך, הבחור המוכשר- ששונא את העבודה שלו וגם אלייך גברת “תמיד

חברה שואבת

לכל אחת יש אחת כזאת… חברה שואבת, נתמכת ונזקקת. כן כן גם לך יש אחת כזאת או אולי את כזאת? סימני הזיהוי של חברה שכזאת הנם מאוד פשוטים: 1. היא חברה שלך

הרומן שלי עם דיכי – חלק ב’

במשך 4 שנים המפלצת ישנה במערה שלה. החיים היו יפים מלאים ובעלי משמעות. הכרתי בן זוג נפלא שלימים הפך לבעלי טיילנו בעולם והיינו מאושרים אני היתי יציבה נפשית באופן יחסי והצלחתי להמנע

הרומן שלי עם דיכי – חלק א’

זה קרה לי בגיל 20. וזה קרה ביום אחד. תמיד הייתי מורכבת, פילוסופית ועמוקה אבל המילה דיכאון לא הייתה משהו שהיזדהתי איתו. וזה מצחיק, כי דווקא את המפלצת הזאת, מפלצת הדכאון הכרתי

המדריך המלא לנפרדת הטרייה

המדריך המלא לנפרדת הטרייה. נגמר. אתמול היה עוד בסדר היום כבר זהו. את רווקה שוב ולא חשוב מה הוביל לזה ומי יזם את הפרדה (ביננו הכל בגללו זה ברור) כרגע זו המציאות

Scroll to Top
גלילה למעלה

התחברות

דילוג לתוכן