לכל אחת יש אחת כזאת… חברה שואבת, נתמכת ונזקקת. כן כן גם לך יש אחת כזאת או אולי את כזאת? סימני הזיהוי של חברה שכזאת הנם מאוד פשוטים: 1. היא חברה שלך כבר הרבה זמן, לא ברור למה, בעיקר כי את מרחמת עליה 2. כשהיא מתקשרת לרוב את מסננת (זה לא מונע מבעדה להתקשר שוב) …
אני זוכרת בבי"ס יסודי-אז השאלה הזאת לא היתה ממש רלוונטית אני זוכרת שממש רציתי ללמוד צרפתית וההורים שלי החליטו שאלמד ערבית. זה הזיכרון הכי מוקדם שלי של עצמי – יודעת מה שאני רוצה. אחכ בתיכון ידעתי איזה מגמה אני רוצה ובצבא ידעתי איפה אני רוצה לשרת ומה לעשות ואז השתחררתי וידעתי שאני פשוט רוצה לנסוע …
מתי היתה הפעם האחרונה שבאמת ידעתי מה אני רוצה מחיי? Read More »
במשך 4 שנים המפלצת ישנה במערה שלה. החיים היו יפים מלאים ובעלי משמעות. הכרתי בן זוג נפלא שלימים הפך לבעלי טיילנו בעולם והיינו מאושרים אני היתי יציבה נפשית באופן יחסי והצלחתי להמנע ממחשבות קשות. ואז היא יצאה ממחבואה. זה היה כשחבר שלי לשעבר נהרג במלחמת לבנון השנייה. לא היינו בייחד כשזה קרה אך הארוע טלטל …
זה קרה לי בגיל 20. וזה קרה ביום אחד. תמיד הייתי מורכבת, פילוסופית ועמוקה אבל המילה דיכאון לא הייתה משהו שהיזדהתי איתו. וזה מצחיק, כי דווקא את המפלצת הזאת, מפלצת הדכאון הכרתי מהבית וראיתי איך היא ואחותה התאומה – חרדה, שלטו באמא שלי במשך שנים. יש כאלה שהדכאון מחלחל בהם לאט לאט… כל יום הנשימה …
