המדריך לדיכאוני המתחיל

השבוע הזדמן לי לעלות לייב ודיברתי על דכאון. והבנתי שיש כמה דברים שחשוב שנדע ונדבר כשמדברים על דכאון. אז יצרתי את המדריך נבוכים להדיוטה.  כדי לפשט עבורכם כמו תמיד את הנושא ולעשות סדר.

אני אתן רק את הפרספקטיבה שלי על התופעה. אינני פסיכיאטרית ואין לי גישה לידע נסתר מעבר שיש לכם. רק ניסיון אישי מההתמודדות שלי והמחקר שלי בנושא וכן ניסיון עצום עם הלקוחות שלי בקליניקה.

פעם הגדרתי דכאון כמחלה, כמשהו שחולה בי שדורש רופא. במהלך השנים התייחסתי לזה יותר כנטייה. כמו שיש אנשים עם נטייה להיות סוכרתיים או נטייה להשמנה וכיו”ב. למעשה היום, אם כבר הייתי מגדירה דכאון כמשהו רפואי הייתי מתייגת אותו כמחלה אוטואימונית. במחלה שכזו המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את הגוף עצמו ובדיכאון הנפש בעצם תוקפת את עצמה.

 דכאון זו התקפה פנימית אוטואימונית. בדיכאון השיח הפנימי כה אלים ומקטין כך שזה מרגיש שאני בעצמי רוצה לחסל אותי. וזו ההגדרה הכי טובה שיש לי כרגע. דבר נוסף שהשתנה אצלי זה הגורם. שנים החזקתי את האמונה שדיכאון הוא בהכרח גנטי וזו גזרת גורל אך עם הלמידה שלי אני מבינה שאמנם יש מרכיב גנטי אבל הסביבה משחקת תפקיד קריטי וגם מבנה האישיות. כך למשל אנשים רגישים מאוד לדעתי מלכתחילה בקבוצת סיכון גדולה יותר לחוות דכאון בחייהם. שכן אנחנו מרגישים הכל חזק לטוב ולרע ובעוצמות גבוהות . בנוסף אנחנו חשופים יותר לסביבה, זה כמו שיש לנו שכבת עור אחת פחות ולכן אם הסביבה מטרגרת אותנו (ובדר”כ היא כך) אנחנו עשויים לחוש חרדה או דכאון ביתר שאת.

כדאי בשביל הסדר שלנו שנתחיל לשבור כמה מיתוסים והנחות שגויות שיש לנו לגבי הדיכאון אז נתחיל ב”נכון או לא נכון”

“או שאתה בדכאון או לא” – לא נכון. דכאון הוא ספקטרום ויש סוגים שונים ועוצמות שונות וביטויים שונים. הוא יכול להיות עדין ומתמשך לחילופין אפיזודה עמוקה קצרה. יש משהו שנקרא דיכאון כפול, זה אומר שגם אנחנו סובלים מדיסתימה (סוג של דיכאון “עדין” ומתמשך) וגם מדי פעם אנחנו נכנסים לאפיזודה “נפילה” שיכולה לקחת ימים או חודשים.

“בדיכאון לא יוצאים מהמיטה ולא מתפקדים” – לא נכון. אמנם כל דכאון במיוחד אם לא מטופל יכול להתפתח לדכאון קשה שבו לא נצא מהמיטה או נתאשפז אבל בפועל רק מעט מהאנשים יגיעו למצב קטטוני שכזה. רוב האנשים פשוט יחיו עם זה ברקע ואיכות החיים שלהם תהיה ירודה שזה במובנים רבים גרוע באותה מידה אם לא אף יותר ויכול להימשך חיים שלמים.

“דכאון זה גנטי”- נכון ולא נכון. מחקרים מראים שאולי עשוי להיות מרכיב מולד גנטי אבל החוויה הסביבתית תשפיע אם הדכאון יבוא לידי ביטוי או לא. זה נקרא אפיגנטיקה, מצב שבו ביטוי הגנים שלנו בעצם מושפע מהסביבה שלנו.

“דיכאון זה עצבות אינסופית” – לא נכון. דיכאון אולי מתחיל בעצב עקב משבר, חרדה גדולה, או טראומה שקרתה אבל בדיכאון אמיתי כבר הופכים מעט אדישים ואין אנרגיית חיים כלל. הרגשות מתחילים להתכהות ואנו חשים ריק תהומי. יכול להיות שגם אין לנו סיבה ממשית קונקרטית (כגון מוות של מישהו קרוב, מלחמה, מצב כלכלי וכו’) ועדיין נרגיש את הריקנות הזו.

שבוע הבא נמשיך עם עוד ניפוץ מיתוסים. בנתיים מוזמנים לשתף ולעקוב.

להצטרפות לקבוצת וואטסאפ של- סרטוני העצמה היומיים, קבוצה בה מקבלים כל יום סרטון חיזוק של מנטור נבחר בצורת אתגרים, מוזמנים לשלוח ולהזמין חברים פה זה הלינק לקבוצה:

https://chat.whatsapp.com/KWiEEonRBUz6Dx0FrCFBlj

בנוסף פתחתי קבוצה שקטה נוספת הקבוצה העוסקת בפעילויות שקשורות לנושאי הגשמת מציאות, יצירת אותנטיות בכל תחומי החיים, בזוגיות, עבודה ובמשפחה, בעצם בתכנים בהם אני מתעסקת בקליניקה. בקבוצה השקטה הזו אפרסם מדי שבוע (ולא מדי יום) מאמרים, סיפורי מקרה, סרטונים מסרים ומשימות פרקטיות שתוכלו ליישם לבד אם תרצו. אם זה מעניין אתכם לתרגל וללמוד על איך חיים מתוך אותנטיות, מוזמנים להצטרף וגם לצרף חברים מתאימים. הקבוצה תהיה סגורה למניעת חפירות. כל שאלה התייעצות או בקשה תוכלו לשלוח לי בפרטי וכמובן להגיע ולהיפגש בקליניקה. מחכה לכם גם פה:

https://chat.whatsapp.com/DemwLbm07i1D5441o0FqF7https://chat.whatsapp.com

לכל הפרקים של הלייבים “בממ”ד עם ליגד” ⬇️

Scroll to Top
גלילה למעלה

התחברות

דילוג לתוכן