חסמי הזוגיות חלק 2

למה קשה לי – חסמים וקשיים במציאת זוגיות חלק 2 

אנחנו ממשיכים לחקור מה חוסם אותנו ומה עוצר בעדנו למצוא בן/בת זוג ולהיות בזוגיות. ובטור הקודם ניסינו להבין מה השורש הכי עמוק של הפחדים שלנו דרך חקר ההיסטוריה האישית והקולקטיבית שלנו. הבנו שאנחנו המשך ישיר של מערך האמונות והניסיון חיים של הורינו והתרבות שאליה נולדנו. שהסביבה שלנו- גנטית או לא, מעצבת בהרבה מובנים את הקשיים והפחדים העתידים שלנו במציאת וכניסה לזוגיות. קשיים היסטוריים הופכים לפחדים והפחדים מקשים עלינו פסיכולוגית להיכנס לקשר.

אבל זה לא הכל. טכנית, זה נראה שיותר קשה בימים אלו למצוא זוגיות. טכנית אנחנו לא מסתובבים מספיק עם אנשים ובין אנשים. טכנית אנחנו כלואים בתוך עולם דמיוני של מלבנים וריבועים ואין לנו גישה מספקת למפגשים אנושיים. טכנית- הפכנו טכניים. פלא שכה רבים מאיתנו מתחילים לפתח חרדה חברתית? ההתפתחות הטכנולוגית באה להקל עלינו כביכול לתקשר ולעשות לנו חיים יותר קלים. בפועל כשזה נוגע לאהבה ומערכות יחסים היא עשתה לנו עוול. כל מה שיש לעולם הדייטינג המודרני הדיגיטלי להציע לנו זה בדיוק כל מה שלא מאפשר לנו להתחבר להכיר ולהתאהב. ואני אסביר למה.

מהיר ועצבני

אחד הגורמים העיקריים להתאהבות הוא עיקרון החשיפה החוזרת. בספרה “התאהבות” איילה מלאך פינס מנמקת למה אנו זקוקים להיפגש שוב ושוב עם אותו בן אדם בשביל להעלות את פוטנציאל ההתאהבות שלנו בו. מחקרים מראים שרוב ההתאהבויות אינן ממבט ראשון ושאנו זקוקים להעמיק את הקשר ולהכיר את הבן אדם על מנת לפתח משיכה או סקרנות בו. זה אפילו מוכח ביולוגית. כך, אנשים מתאהבים במסגרות לימודים, עבודה, טיולים ארוכים ועוד. זה הגיוני. כשאנחנו מכירים יותר את האדם אנחנו מתגברים על הרושם הראשוני ונותנים לעצמנו זמן להתחבר. גם ההורמונים שאחראים על ההתאהבות מתחילים להיות מופרשים במוח מכאן נוצר חיבור והחיבור הוא שיצור את ההתאהבות. לא המשיכה המיידית.  אז אפשר להבין שכל המודל של האונליין דייטינג מלכתחילה הוא מועד לכישלון. אנחנו “בוחרים” מהר, ממפים מהר, ואין סיכוי ליצירת חיבור מתמשך. אנחנו לא יוצאים מספיק עם אותו בן אדם בשביל להכיר אותו על אמת ואנחנו חיים בתחושה שתמיד יכול להיות משהו יותר טוב. “מהיר ועצבני”- זה סגנון הדייטים שלנו. מחליטים מהר, מתקדמים מהר, שוללים מהר. שחלילה לא נפסיד משהו יותר טוב.

תפסת מרובה לא תפסת

אני אוהבת מכולות. לא סופרים גדולים. וזה מכיוון שבסופר, אני עומדת מול המדפים וקופאת. פשוט קופאת. המבחר מטריף לי את כל החושים ומבלבל אותי. לוקח לי זמן להתמקד ולהיזכר מה אני בכלל צריכה. בדומה, בעולם הדייטינג, השפע המדומה והקלות בה אנו “לוחצים על ההדק” של לייק או דיסלייק, משאירים אותנו מבולבלים, ריקים וחוששים כי בכל רגע נתון יש שם בחוץ אופציה יותר טובה. יש שם מישהו שיותר מתאים לי. גבוה יותר, חכם יותר, עם יותר ניסיון, יותר יציבות, דירה יותר טובה, עיניים יותר יפות וכן הלאה. מה שנקרא, תפסת מרובה, לא תפסת! אילו האפליקציות הללו היו יכולות לדרג אנשים כמו נהגי מוניות של גט טקסי וככה לפני שבכלל היינו מתחילים תקשורת עם מישהו הינו רואים את הדרוג שלו זה היה סטרטאפ מצוין. יש לי תחושה שעוד נגיע לזה והבעיה הטכנית שלנו תהיה אף חמורה יותר.  

מי אתה באמת?

בנוסף, יש לזכור כי אנחנו בוחרים או פוסלים אנשים אונליין על סמך נתונים לא כל כך אותנטים, נתונים- שהם בוחרים להציג בפרופיל, תמונה אותה הם בוחרים ולעתים גם משפצים ועל סמך זה אנחנו ממיינים. אף אחד לא שם תמונה שלו שהוא קם בבוקר או רושם בפרופיל- “עושה דרמות כשיש חשש לדחייה”. או “בעל פחד ממחויבות ונלחץ מהר”. (נכון זה היה נפלא אילו היינו עושים זאת?) במקרה הטוב זה יבשיל לדייט אחד שניים ואז נסיק (ולא בהכרח בצדק), כי אנחנו מספיק מבינים אם זה כן או לא. איך אומרים? אנחנו שופכים את המים עם התינוק בפנים. וסטטיסטית אנחנו בוודאי מנפים על ימין ועל שמאל אנשים שבהכרות איטית ומתמשכת היו יכולים להיות בני זוג נפלאים עבורנו. 

אמונות:

אנחנו לא מציגים את עצמנו בצורה אותנטית ואנחנו כבר לא נפגשים על אמת פנים מול פנים בסבלנות וסקרנות. רוב התקשורת שלנו היא בוואסטפ, בלי אפילו מימיקת פנים או נימת קול.  המחיר הגדול שאנו משלמים על המהירות והקלות שאנו פועלים מובילה אותנו בסוף לייאוש ומשבר אמונה. הקשיים הטכניים הללו שוחקים אותנו וגורמים לנו לאבד את התשוקה והתקווה בלמצוא פרטנר מתאים. משנה לשנה יש יותר נואשות ואיבוד חשק. עם האנרגיה הזו אנו מגיעים לדייט הבא עם המועמד הבא. זה בטוח לא יכול ליצור חיבור. יתרה מכך, הייאוש עשוי לפקוד אותנו כי אנחנו מסתכלים על מה שקורה סביבנו. בעולם בו אחוז הגירושין עולה מיום ליום איך אפשר בכלל להאמין באהבה? המשבר שלנו באהבה הוא גדול מאיתנו ונשאלת השאלה, למה בכלל להשקיע בלמצוא זוגיות אם בן כה וכה הכל מתפרק בסוף? כשאנחנו כבר איבדנו את האמונה שיכול להיות אחרת אנחנו מזינים את המעגל הזה של אי ההצלחה ומתקשים לצאת ממנו. למה שבכלל ניקח את הסיכון?

ראויות VS בררנות

יש הבדל דק בין להרגיש ראויה לאהבה טובה ובריאה ובן זוג שעונה על צרכי העיקריים ונוהג בי יפה לבין להרגיש שאף אחד לא מספיק טוב עבורי ואף אחד לא עונה לי על רשימת המכולת. מצד אחד תחושת הראויות שלנו היא חשובה ובסיסית -באופן כללי לא רק במערכות יחסים! אבל מצד שני לפעמים אנחנו מתחבאים מאחוריה. כן כן, זה טריק ידוע של רווקים נמנעים.  כך למשל נפסול אנשים כי “אנחנו ראויים ליותר” אבל בעצם אנחנו פשוט מפחדים להתאכזב שוב או להיפגע.  

אז איך נפרוץ את המחסומים האלה?

  1. ההמלצה שלי היא תמיד- צאו מהבית ולכו להעשיר את עצמכם. הכוונה, שככל שיהיו לכם יותר תחומי עניין, מעגלים חברתיים, מקומות בהם אתם נמצאים באופן קבוע שאינם רק עבודה -ספה ונטפליקס, יש סיכוי רב יותר שתפגשו מישהו ותוכלו להכירו בצורה טבעית ואיטית יותר. הידיד הזה שישב לידך בקורס בניית מערכות שלקחת ופתאום עד סוף הקורס נראה לך כבר קצת אחרת. הבחורה הזו שהגיעה כל שלישי בערב למדיטציית ויפאסנה במרכז הקהילתי ופתאום יום אחד התחלתם לדבר. ככה זה עובד.
  2. אם אתם מרגישים מוצפים אפשרויות תזכרו- זו אשליה. תנסו להיות נוכחים בכל אינטראקציה וכל שיח שאתם יוצרים עם פרטנר פוטנציאלי אל תמהרו לשלול ותנו צ’אנס אמיתי. (כמובן במקרה של אינטרקציה לא מכבדת או פוגענית אל תשארו שם!) תעשו עם עצמכם ברור מה באמת חשוב לכם ועל מה אתם מוכנים להתפשר. אנשים הם דבר מורכב, אין מושלם אבל נסו לסנן על סמך הקריטריונים הנכונים. איזה פרטנר עונה על הצרכים שלכם הכי טוב?
  3. חיזוק שריר האמונה- לא מתבצע באופן ספונטני. זו עבודה סזיפית. הנטייה שלנו היא להאמין רק מה שאנחנו רואים או מרגישים. מאמינים רק בהוכחות בשטח. וזו לא באמת אמונה. זו מסקנה. אמונה אינה מתייחסת לוודאות הארועים אלא לתקווה שהכל אפשרי עבורי. אמונה הינה דרך חיים ואין הכוונה במובן הדתי של המילה. אלא בפרספקטיבה שיש לי על העולם. אני חייבת להאמין באהבה טובה עבורי ולעשות כל שנדרש בשביל להחזיק באמונה הזו גם אם היו לי 4 דייטים כושלים החודש. למעשה עניין האמונה הוא הדבר החשוב ביותר שכן מבלי שאנו מרגישים או שמים לב האמונה מעצבת את התדר איתו אנו מסתובבים בעולם. והתדר הזה אחראי על יצירת המציאות שלנו. 

אז לכו לליווי או טיפול שיעזור לכם לחזק את המקום הזה, אולי ספרי השראה מסוימים, מדיטציה, שיח עם חברים שמחזיקים באותן דעות, שמיעת פודקאסטים או צפייה בסרטוני השראה שמחזקים את שריר האמונה. כל דבר שעובד עבורכם- עשו אותו. תתרחקו מאנשים אירועים או תכנים שקוטלים את האמונה שלכם. תגנו על עצמכם. להאמין לפעמים נראה כאילו אתם ב”לה לה לנד”. זה בסדר, תהיו בלה לה לנד . נעים שם.

אני מזמינה אתכם לשנות פרספקטיבה לגבי העניין הזה של חיפוש הזוגיות. נכון יש הרבה חסמים והרבה מורכבות. נכון. אבל זוגיות אינה מטרה!!! היא חלק מתוך מסע שמתחיל עוד לפני שפגשנו את הפרטנר הנכון. היא למידה ותהליך עומק שאינו נגמר לעולם. אין מנוחה. המסע שלנו בתחום מערכות היחסים הוא דרך חיים. הלא ההתמודדות עם קשיים ואתגרים ממשיכה גם כשאנו בתוך הזוגיות עצמה. זו למידה והזדמנות צמיחה אינסופית מרתקת שיכולה להיות מעצימה. כן זה הרבה עבודה. 

אז בשביל מה כל זה אתם שואלים?

מבחינתי זה הכל מסתכם בלקבל חיבוק אוהב בסוף יום ארוך ממישהו שרואה אותי, שאני סומכת עליו ושנעים לי איתו. זה שווה עבורי הכל. ועבורכם?

ליגד גרנית מאמנת אישית ועיסקית מתמחה ביצירת אותנטיות במערכות יחסים, מנחה ומרצה בעלת הסדנה להגשמת זוגיות

Scroll to Top
גלילה למעלה

התחברות

דילוג לתוכן