לפעמים אנחנו חשים דכדוך ועצב וקשה לנו להבין מאיפה זה נחת עלינו. אנחנו מנסים למצוא את הסיבה לתחושות שאנו מרגישים אבל ללא הצלחה, נראה שסתם ככה בלי שום סיבה מיוחדת אנחנו מדוכאים. האמנם? במאמר הזה ובמאמר הבא ננסה להבין איך זה יכול להיות שאנחנו מרגישים רע בלי סיבה מיוחדת או אולי כן יש סיבה רק שלא מצאנו אותה? פעם כשהייתי בטיפול פסיכולוגי, הפסיכולוג שלי (איש יקר וידוע) אמר לי משפט שנחרט עמוק בזיכרוני. הוא שאל אותי מתי אדם יודע שהוא בדיכאון קליני? וענה, כשהשמש זורחת, הציפורים מציצות, הכל נפלא אבל בפנים אתה מרגיש שאתה מת-אתה בדיכאון. הוא הוסיף ואמר בצחוק שזה לא חוכמה לומר שאתה בדיכאון אם הפסדת את כל כספך, אתה לבד בגשם רועד מקור. מטאפורה זו, מדויקת כל כך בנוגע לדיכאון "בלי סיבה". הרי כשהמצב לא טוב, כשאנו אחרי פרדה מוות או משבר, כשאנחנו נכשלנו במשהו או עברנו איזושהי טראומה או שינוי, ניתן לייחס את העצב הפנימי לאותם אירועים ולקוות שהדיכאון הוא נקודתי וסיבתי. קל לנו "לסלוח" לעצמנו יותר במצבים כאלה, כי אנו כביכול יודעים את הסיבה למצב. אך כשאנחנו בדיכאון בלי סיבה הנראית לעין, לא רק שאנו סובלים מדיכאון אלא גם שאנו נבהלים מעצם העובדה שאין לנו ממש סיבה להיות במצב הזה. וכאן בעצם מתחילה סוג של החמרה…
בכדי להקל על השיפוט העצמי שכולנו שופטים את עצמנו חשוב לי לציין כמה דברים:
- ראשית יכול להיות דיכאון ללא סיבה נראית לעין. זה אפשרי, זה קורה וזה לא חמור יותר או פחות מדיכאון שנגרם מסיבה מסוימת. מה שכן עלול לגרום להחמרה זה הדיכאון מהדיכאון, משמע הבהלה והחרדה האופפת אותי ברגע שאני מבינה שאני בדיכאון "סתם".
- יש דיכאון שמתחיל בלי סיבה ובסוף מביא על עצמו צרה שמובילה לדיכאון (יענו מחשבה יוצרת מציאות) ויש דיכאון שמתחיל מסיבה מסוימת וממאן לעזוב אותנו גם אחרי תקופה ארוכה.
- יש שחושבים שתמיד יש סיבה שמביאה לתחושת הדיכאון רק שלעתים קשה לנו להגיע אליה לבד. לעתים הדיכאון יכול להפתיע ולהגיע באיחור כזמן מה לאחר אירוע מסוים. במידה ורוצים לדעת מה הביא אותנו לתחושות האלה ניתן ללכת לטיפול בדיכאון על מנת לבדוק את שורש העניין. לפעמים ההבנה וההכרה במה שהביא אותי למצב הזה עשויה להקל משמעותית על הסבל והכאב.
- ולפעמים זה פשוט לא רלוונטי מה הסיבה לדיכאון שלנו, לפעמים זה פשוט מצב קיים שקורה לנו וצריך לחשוב איך מתמודדים איתו, האם טיפול? אם כן איזה? או אולי לחכות שיעבור (לא מומלץ)?
לסיכום: חשוב לי מאוד להדגיש שחלק מהבעיה באנשים שסובלים מדיכאון זה כעס אכזבה ושיפוט עצמי. אנשים שנוטים לדיכאון אינם חומלים את עצמם ואף שונאים את עצמם על היותם כאלה. זו הדרך הבטוחה ביותר להחמיר את הדיכאון ולקבע אותו זה מעגל קסמים אכזרי וקשה. אבל דיכאון…כמו שהוא מגיע…הוא גם יכול ללכת, דיכאון סיבתי או לא אינו חייב להיות תושב קבע בנפשכם. אל תיכנעו אל תוותרו ואל תתפשרו על חיים בצל.
